ואם אינו טוען לקוח הוא בידו וכו' הסמ"ע פיר' דאינו טוען בפני זבני ממך ולכך הגיה בידו ר"ל ביד ראובן שהשכינו לי. והש"ך הקשה עליו ולא הבנתי קושיתו אבל הוא הניח הגי' בידי ור"ל אם אין מחולק בגוף החפץ ומודה שגוף חפץ רוצה להחזיר רק אומר שממושכן בידו א"כ אין נ"מ בכל זה דאף דאמת עם לוי מ"מ חייב ליתן לו מעותיו מפני תקנת שוק וכ"כ הרשב"א הביאו הסמ"ע ס"ק ס"ב בראובן שהפקיד ספרים ביד שמעון ושמעון מסרן ללוי וטען שערב ללוי בעד ראובן אף על גב דספרים הוי דברים שעשוים להשאיל וישנו עדי ראה מ"מ אם הם ביד לוי חייב ראובן לשלם מפני ת"ה אמנם בהך בבא דשמעון מודה דהם של לוי והפקידם ביד ראובן נר' דלא שייך תקנום שוק דאיהו אפסיד אנפשיה כיון דידע דהם פקדון. ונר' אף דחייב לוי לשלם לשמעון הדמים מ"מ צ"ע להוציא מיד ראובן המעות דלהוציא אפשר לא מהני עידי פקדון וראי' דמ"מ יכול לטעון חזרתי ולקחתי ולא מהני רק שיהיה החפץ ברשותו אבל מכל מקום א"י להוציא המעות מיד ראובן וצ"ע וכ"מ בתשובת רשב"א הנ"ל גבי ספרים בב"י מחודשים י"ח דסבירא ליה דאין לו טענה על שמעון שמסר הספרים ללוי ואולי יש לחלק בין דברים העשוים להשאיל לעידי פקדון וצ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, פ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
