לקוח בידו וכן יורשים שטוענין שמא שמוצאים ביד אחר חפץ שהיה שייך לאביהם והוא עשוי' להשאיל ועדי ראה מוציאין מיד המחזיק אע"ג דאינם יודעים אם השאילו אביהם או מכרו. ומכ"ש בדאיכא עדי שאלה ש"ך בשם הרבה מחברים ופשוט ועיין לקמן בסי' קל"ג כי שם מקומו:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, ע״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.