שכל מינו שוה וכו' דתו ליכא למיחש לנתינת עין ואע"פ שי"ל דמ"מ המלוה נתן עין בו מ"מ תו ליכא לגבי לוה קפידא דכיון דמינו מצוי והוא המלוה משלם שויו ולכך לא תקנו חכמים שבועה ועיין מ"ש בזה בתומים באריכות ליישב בזה מה שקשה בגמ':
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, נ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.