אני יודע וכו' דזהו הוי הודאה פרוטה דפחות מפרוטה אין בגדר שוה שיאמר שהיה שוה יותר וכיון דאין מודה בנשאר ה"ל ככופר בנשאר וה"ל הודאה פרוטה וכפירה ב' כסף ומה שקשה ע"ז הא לא ה"ל דבר שבמדה ומשקל ומנין עיין תומים ס"ק כ"ה באריכות והא דלא אמרי' אף דא"י כלל אם שוה יותר יהיה לוה נשבע ונוטל להנך רבוותא דסבירא להו עשו תקנת נגזל בפקדון תי' הש"ך במשכון לא עשו לכ"ע דהא בלא"ה ישגיח עליו לשמרו כי מאבד עד כדי חובו. ועיין מ"ש לקמן סי' צ' בזה:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, מ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.