נעשה עליו שומר וכו' עיין תומים דאי' נעשה שומר אפי' לדעות דפסקו כר"י רק שומר מכח שמואל ולכך אין נעשה שומר יותר מכדי שוה של משכון שלו וגם אם תפס שמעון משל ראובן יכול לומר קים לי כמאן דסבירא ליה דלית הלכתא כשמואל רק הלכה כר"י וזה לא שייך כאן דהוי רק ש"ח והעליתי בתומים דוקא שהגוי היה מלוה על משכון של ראובן נמי אבל אם לא היה רוצה להלוות כ"א על משכון של שמעון שייך ביה פרוטה דר"י כמו במלוה מעות ועיין תומים שהעליתי בספק אם הגוי מלוה בלי רבית דיש לומר שמעון לוה לעצמו מגוי והוא המלוה לראובן דהא אין ראובן מכיר הגוי כלל משא"כ בלוקח רבית ע"כ שמעון שלוחו דראובן. וע"ד העליתי אם הגוי מחויב לנער המשכון פשיטא דאין שומר מצוה משום שטוח ניע' דאי הוי ביד גוי גם כן היה משוטח אבל אי אין הגוי מחויב הנחתי בספק ע"ש אי קרוי שומר מצוה ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.