במה שהמשכון וכו' וכ' מהר"ם אלשיך בתשובה סימן א' דראובן שלוה מעות מגוי וביקש להחזירו לו ומצאו שמעון וא"ל תנם לי ואני אעלה לגוי רבית כמו שאתה מעלה לו וכן עשה ותמיד היה שמעון מעלה רבית לגוי והגוי חשב שהוא שלוחו דראובן ומת הגוי ופסק הואיל וקי"ל דהוא רבית קצוצה דראובן הוא המלוה לשמעון אם כן חייב שמעון לפרוע לראובן שהלוה לו וראובן ירוויח המעות במיתת הגוי כי אין לשמעון עסק עם הגוי מיהו מנכה לו מה שפרע לגוי רבית דהוי ריב' קצוצה והעתיקו הש"ך ועיין מ"ש בי"ד:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, קנ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.