לא היה לו לשמוע לו אבל אם היה לשמעון רשות והוא הרשה ללוי אף דמתחלה לאו שפיר קעביד דאין השואל רשאי להשאיל מ"מ בדיעבד לאו פושע הוא ואין כאן קפידה דנימא דיתחייב ש"ך וגם לא מצי למימר לשני לא מהימנת לי בשבועה דילמא פשעת בו דזהו לגבי שומר ראשון אבל לאו כל כמיניה להוציא מעות מיד השני ולומר לאו נאמן אתה על השבועה:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, קכ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.