אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, ק״כ

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

חייב שמעון דעת הסמ"ע דאע"פ במפקיד לאשתו ובניו והם אין להם לשלם דעת הרמב"ם לקמן בסימן רצ"א דאף הוא פטור הטעם דאנן סהדי בשהפקיד אצלו דהרשהו להפקי' לאשתו ובניו אבל במפקיד ביד אחר אע"ג דרגיל להפקיד אצלו מ"מ אם אין לו חייב הוא המלוה באחריותו לכ"ע והש"ך השיג דנהפך הוא דיותר מסתבר לחייב באשתו ובניו מן אחר דאל"כ כל אדם יערים למסור פקדון לבניו לאבדו. ולכן פי' דבאמת מ"ש רמ"א ועיין לקמן סימן רצ"א כוונתו על הך דיעה דס"ל דפטור שומר הראשון ועיין בתומים מ"ש דנראה לחלק בין ש"ח ובין ש"ש דבש"ש י"ל דוודאי חייב שומר הראשון ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.