ונשבע היסת. הא דלא מחויב לישבע שבועת התורה כדין שומר שלא פשע תי' הסמ"ע והב"ח הואיל וגוף המשכון בפנינו רק מחולקין בפחתו אין זה בגדר שומרי' והש"ך השיב דמ"ש דנשבע אם נאבד כל המשכון ומ"ש דנשבע אם נאבד מקצתו וכן הסכמתי בתומים אף שהבאתי קצת ראיה לדבריהם מגמרא דשבועות ע"ש והש"ך דעתו לומר כלל גדול בדיני שומרים דאם המפקיד טוען ברי פשעת בו אין השומר נשבע ש"ד רק היסת אבל אם טוען שמא פשעת הוא דנשבע ש"ד וכבר הארכתי בתומים בראיה מתוס' ופוסקים דליתא ולעולם יש ש"ש רק לדעת המחבר בלא"ה לק"מ דהא פסק לקמן סימן רצ"ד סעיף ב' דאינו נשבע שלא פשע רק ע"י ג"ש הא דמשכון לפניך ואין כאן שבועה רק שלא פשע כמבואר בש"ע זהו אינו נשבע ולשיטת הטור והרב רמ"א הא ס"ל מגו לפטור משבועה אמרינן רק מגו דהעזה לא אמרינן וכאן איירי דתובע ברי לי שפשעת בו א"כ אף בזו מעיז להכחישו וה"ל מגו ונאמן וא"ש ועיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, ק״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.