ולא קנו מני' וכו' עיין תומים דהעליתי עיקר לפי דעת המחבר לעיל סימן כ"ב בקיבל קרוב או פסול לעד ואפילו העיד בב"ד מכל מקום הוי קודם גמר דין פשיטא דכאן בעי קנין הן לנאמנות סתם והן לנאמנות כב' הן לנאמנות בע"פ הן בשטר אך למ"ד לעיל סימן כ"ב דכשהעיד הפסול בב"ד הוי לאחר ג"ד נראה קודם שאמר בב"ד שלא נפרע לכ"ע אם לא נעשה קנין יכול הלוה לחזור מנאמנות הן נאמנות סתם והן מלוה בשטר אבל לאחר שהעיד בב"ד אז יש גבי נאמנות סתם חילוק בין מע"פ דבעי קנין למלוה בשטר דלא בעי קנין אבל בנאמנות כבי תרי לעולם אפי' בשטר בעי קנין ודו"ק:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״א, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.