לגבי לקוח' דלאו כל כמיני' להפסיד ללקוחות וחיישינן לקנוני' ועיין תומים דנראה דאין מחויב לישבע רק שלא פרעו הלוה אחר שמכר הנכסים אבל אם בזה אין ספק שיודע שלא פרעו רק כל טיב שבועה אולי פרעו הלוה קודם שמכר השדה בזו נראה לכ"ע מהני נאמנות ע"ש ובזה מיושב ג"כ מה שדקדקתי בס"ק מ"ד ע"ש ועיין תומים כי הך דינא מחלוקת בין פוסקים ואי תפיס מלוה יכול לומר קים ליה וא"י להשביע ע"ש ועיין לעיל בכלל קים ליה ואם הימניה כבי תרי ועדים מעידים שפרעו בזו נראה לכ"ע דלא מהני נאמנות לגבי לקוח' דמי יפסול לעדים נגד לקוחו' ולקוחו' טוענים אנן על עדים סמכינן:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״א, מ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.