ואמרו להד"ם כו' כתב הסמ"ע דהוא חשב דפרע בפ"ע וטעה כי מלתא דלא רמיא עליה לאו אדעתא והשיגו הש"ך דלטעם זה מה חילוק יש בין הזמינם ללא הזמינם לכן מפרש הוא דאמרינן דהעדים הואיל ולא הזמינם לאו אדעתא דלא רמיא עליהם ואפשר דראו הפרעון ושכחו ומכל מקום האמת עם הלוה:
אורים ותומים, אורים · סימן ע׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.