וא"י לומר שטרך בידי מה בעי וכו' הא שטר בעדים אפי' אין בו אחריות או שטר בערכאות א"י לומר פרעתי כיון שיש תורת שטר עליו כ"כ הריב"ש ואפשר הטעם הואיל וראה שטרח ליקח ממנו שטר בעדים א"כ לא מאמין לי' אף הוא אינו מאמינו כשפרעו משא"כ בכת"י די"ל דלקחו למזכרת שלא ישכח בהלוואה כדאמרינן גורם קללה לעצמו. והרא"ש נתן טעם הואיל וכת"י ל"ל קלא יכול לומר שכחתי שמסרתי לך כת"י וצ"ל בשטר בעדי' אף דל"ל קלא כהנ"ל מ"מ יכול לשאול פי עדים והם יאמרו לו דכתבו לו שטר:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ט, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.