דסתם ערכאות לא מקבלי שוחדא הסמ"ע כת בסק"ה דדעת הלזו ס"ל דאין עדים חותמים שטר אלא בפני הערכאי ואם כן אין צריך לדעת אם העדים החתומים בחזקת כשרות דלולי דהיה אמת כיון דערכאי בחזקת כשרות הוא לא היה מרשה לכתוב שקר ולפ"ז הא במקום המנהג כמ"ש מחבר דהעדים חותמים ואח"כ באים לערכאות לקיים הדבר צריך גם כן חזקה על עדים. ובאמת אין דבריו מוכרחים דאף דהאמת דס"ל להרא"ש הענין ערכאות כך הוא כמ"ש הסמ"ע מכל מקום אין נ"מ לדינא ואפי' היה נעשה כמ"ש מחבר מכל מקום הערכאי אין מקיים וחותם על תוקף עדותם אם לא שהוא יודע שהדבר בעצמו אמת ונכון ואם כן בקושטא קמסהדי:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ח, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.