על קרקע כו' ורש"י נתן טעם דלא תקנו מילתא דל"ש דמי ילוה לאחד שאין לו קרקע ור"ש נתן טעם דאם יש לו קרקע הוי כגבוי ולכך ראו חכמים שלא ישמטנו שביעית ואם היא כ"ש אין אונאה לקרקעות ואם היה לו קרקע בעת פרוזבול ובעת שמטה לא היה לו כי כבר מכרה תליה בשני דיעות ועיין תומים ס"ק כ"ד שהארכתי בזה כי נראים הדבר כר"ש ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ז, מ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.