ומד"ס וכו' והא דלא תקנו גם כן ליובל שיהיה נוהג לזכרון היובל כתבו התוס' דאם כן בשנת מ"ט ושנת חמשים לא היו יכולין לעבוד עבודת האדמה והנס שיעשה שנת מ"ח לארבעה שנים לא הי' כי אינו מהתורה ולכך לא קבעו ותירוץ זה אינו מספיק למאן דפסקו כר' יהודה דשנת חמשים עולה לכאן ולכאן אם כן לא קרה שיהיה היובל ושמטה זה אחר זה תכופים ורצופים כי אם בחמשים שנה ראשונים שהיה בשנת מ"ט ויובל אחריו בשנת חמשים אבל מכאן ואילך לא יקרה כמעט כלל שיבואו רצופים צא וחשוב והסמ"ע נתן טעם הואיל ויובל אין נוהג רק בארץ ישראל לא תקנו משא"כ שמיטת כספים נוהג בכל מקום וזה דוחק ויותר נראה הואיל ושמטה כשמטת עבודת ארץ נוהג אף שמיטת כספים תקנו ולא רצו שיהיה המצוה חציה נוהג וחציה אינו נוהג אבל יובל שבטל מכל וכל לא תקנו חז"ל. ועי"ל בשלמא שמיטת כספים הוא שב ואל תעשה ונח להם להפקיר ממון בשב ואל תעשה כדמשני אביי גיטין דף ל"ה ע"ב מה שאין כן יובל הוא בקום ועשה שזה מוחזק בשדהו ובשנת יובל יחזיר אותו לארצו חכמים לתקן:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.