ואפילו הנייר וכו' דהא דעתו היה לקנות הכל הנייר והשעבוד ולא קנהו אין קנין לחצאין ואף הנייר לא קנהו ועיין תומים דהעליתי דוקא כשהלוקח אומר החזיר לי את המעות עד פרוטה א' דמי שוי של הנייר ואתפוס בו נייר ובזו הוי קנין לחצאין אבל אם טוען אני אתפוס את הנייר בעד כל דמי זבינא ולדידי שוה לי כמו כל הדמים מצי לטעון ע"ש ומכח זה במתנה ודאי דהוא יכול לתפוס הנייר כמ"ש הריטב"א בקדושין ואם צריך להחזיר לו ללוה כשפרע למוכר השטר עיין מש"ל:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ו, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.