אורים ותומים, אורים · סימן ס״ו, פ״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ורוצה ראובן לחזור וכו' פי' שכופר ואמר כי לא נתתי מתנה זו כלל ואין כאן פדות הואיל ועד אחד נוגע אבל במודה שנתן הסכימו האחרונים אף דהוי ליה נוגע מכל מקום שטר קנין כשר כמבואר לקמן סי' קצ"א דאפי' בלי עדים כשר ואין לחלק דכאן גרע דהא ה"ל מזויף מתוכו דגם כאן לא הוי מזויף מתוכו דה"ל כשמות מובהקים דהא ניכר לכל דעד החתום הוא הלוה הנזכר בשטר הלואה. ולכך איירי בכופר והא דלא משתבע להכחיש העד השני דאין נוגע יש לומר דהוי ליה כנמצא קרוב או פסול דהכל בטל ועיין לעיל סי' נ"א. ומכל מקום ברור דיש עליו היסת והש"ע קיצר וסמך כי הדין פשוט:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.