אורים ותומים, אורים · סימן ס״ו, ע״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואם אין הלוה וכו' כך דעת הרמ"א דלגבי לוקח הוי מחילה אף דלא ידע וכבר השיגו ש"ך וגי"ת ועיין תומים מ"ש בישוב דברי ת"ה אבל לדינא הסכמתי עם הש"ך רק כתבתי דיש חילוק כשבא לגבות מהלוה משלם הלוה כל דמי החוב ואין מנכה דמי זבינא שנתנם לו הלוקח עבור השטר משא"כ בשגובה מלוקח ודאי דמנכה לו דמי זבינא שכבר קיבל והמותרות גובה ממנו:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.