חוזר הלוקח וכו' היינו כשירש נכסים מאביו אבל אם לא ירש א"צ לשלם מכיסו סמ"ע. והש"ך חולק וס"ל דצריך לשלם מכיסו ועיין תומים שכתבתי הנכון כסמ"ע ואפשר דא"צ שבועה כשלא ירש מאביו דה"ל עד ע"ש. אמנם אם טוען דפרע ליורש בזו אפשר אם אין היורש רוצה לישבע חייב לשלם מכיסו אפילו לא ירש כלום דמסתמא נפרע ובלא"ה הלוקח יכול להטיל שבועה עליו השבע לי שלא נפרעת מן הלוה וה"ל טענת ברי עפ"י טענת הלוה כנודע:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ו, ס״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.