אורים ותומים, אורים · סימן ס״ו, מ״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

טען לוי וכו' פשוטן של דברים שלוי טען אמת נפרעתי משמעון אבל מה איכפת לך ראובן ל"מ ולא נתתי לך כלל השטר ובשלי נפרעתי הואיל ולוי מוחזק אינו יכול להוציא ממנו ונפטר ממנו בשבועה. וכן כתבתי בתומים דאם ראובן גובה מעות משמעון ולוי טען עליו לא מכרתי ולא נתתי ואע"פ שראובן נאמן הואיל ומוחזק בשטרו מכל מקום היסת בעי ויש לפרש נשבע על ראובן ואולם הב"י דעתו לומר עוד דין אם שמעון הלוה טוען לא כדברי ראובן ולא כדברי לוי רק אני פרעתי לשטר וממני נפל ובא ליד ראובן גם כן נאמן שמעון בשבועת היסת הואיל והשטר אין ביד המלוה ועיין תומים כי דין זה צל"ע ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.