המלוה עצמו ואם יש לו שטר שאחד נתן לו במתנה ר' זהובים ונמצא אצלו שובר שנפרע השובר כשר כ"כ הש"ך בס"ק נ"ב ועיין תומים ס"ק ל"א דלא נראה כן כלל רק צדדתי לומר אם אחד עשה צוואה בכתב וכ' בו שפלוני פרע ונמצא במותו צוואה הנ"ל ברשותו ל"א דלא נפרע רק כתבו שאם יבוא הלוה לפרוע שיהיה מוכן ואם לא יבוא ימחקו דזהו לא שכיח למחוק לשנות בתוך הצוואה וזה נכון לדינא:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ה, ע״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.