אבל אם מעצמו פרע וכו' אע"ג דמתחילה היה עומד וצווח מכל מקום הואיל ופרע לבסוף לא אמרינן דהוי נתינה בע"כ רק אמרי' אוד' לו דהוא חייב עכשיו דמתחרט ולכך אין מוציאין ואפילו פרעו ליורשים והיורשים אינ' יודעים כלל אם נפרע שטר או לא מ"מ הואיל והן מוחזקים אין להוציא מידם אפי' תפיסה בספק כדתנן גבי פדיון דאם נתן לא יחזיר אע"ג דתפיסתו בספק ש"ך בכוונת דברי בעה"ת וטור:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ה, ס״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.