אע"פ שבנו אומר וכו' הסמ"ע נתן טעם משום דילמא בנו נתן שדה זו במתנה לאחר ועכשיו רוצה לבטלו ולכך מודה להחזיר מתנת אביו ובטלה מתנתו וקנוניא עושה ולטעמו אם המתנה הוא על היורש יש להחזירו דמ"מ יועיל מתנתו מה שנתן אבל יש לומר דילמא אביו נתן לאחר מתנה וזו מתנה מאוחרת וביקש ליתנה ולא נתנה ועכשיו כשיחזיר יהיה למתנה זו קיום ויתבטל מתנה ראשונה שלא כדת ולכך אפילו ליורש אין להחזיר ועיין תומים מ"ש בס"ק כ"ו למה נאמר בגמרא הך חששא הנאמר בסמ"ע ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ה, נ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.