אורים ותומים, אורים · סימן ס״ה, כ״א

נקב יש וכו' דשניהם בקיאין בסימנים הלוה היה לו שטר קודם שהיה נמסר ליד מלוה ואפי' בשטר דלאו אקנייתא דאין כותבין ללוה עד שיהיה המלוה עמו מכל מקום הלוה רואה ומכיר בשטר וגם המלוה מכיר בשטר קודם שהחזירו כשפרעו ולכך אין לסמוך אסימן ואעפ"י שא' נותן ואחד אינו נותן אינו ראיה שזה היה משגיח בסימן ואחד לא השגיח ועיין בתומים שזה הדין אפילו בדליכא אחריות נכסים ואין חייב מודה לא סמכינן מהאי טעמא אסימן. אבל נראה אם אין אחריות נכסין דליכא למיחש לקנוניא והלוה אומר שכתב ללות ולא לוה ונותן סימן והמלוה נותן סי' ינתן למלוה כמו בגט דהוא אומר סימן והיא ינתן לאשה וה"ה במלוה דלדברי הלוה מה טיבו של מלוה לדעת הסימן ואע"ג דיש ללוה מגו דהיה בידו ופרעו אפשר דהוי מגו במקום עדים מדסמכינן בגט על זה: