אין שומעין לו ואפילו ידוע שהוא ע"ה ולא הבין מכל מקום אמרינן הואיל ושתק ולא ביקש שיאמרו לו מה כתוב ביה נתרצה לכל דבר יהיה כתוב בו מה שיהיה סוף כל סוף נתחייב ומדברי תשובת רשב"א סי' אלף קנ"ו משמע דוקא בהחויב הנוגע מן המתחייב לזוכה דאמרינן סביר וקיבל להתחייב בכל אבל דבר שאין נוגע לזוכה כגון שעשהו סימן לאחר בשטר והוא טוען שלא הבין השטר אם נראה שכניס דבריו טענתו טענה דהא לא שייך סביר וקיבל להתחייב בכל דהא אין חיוב זה נוגע למזכה בשטר רק לאחר ובהכי ניחא תשובה הנ"ל שלא יהיה מיניה סתירה לדברי תשובת אשר בסעיף זה:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״א, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.