אורים ותומים, אורים · סימן ס״א, י״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שנתחייב לו כו' פי' ראובן מקיף לשמעון לאחדים ואין רוצה להלות לו בלי שטר שעבוד נכסים וכשיקח מאתו בכל פעם שיקיף לו אחת לאחת שטר כבד עליו הדבר מה עושה לוקח ממנו שטר על אלף זהובים כי כך משער שיעלה משיעור הקפה וכותב בו שאינו מחויב לו לשלם לו כי עדיין לא הלוהו עד שתמיד שיקיפו יתן לו בכת"י כמה הלוהו ואז אח"כ יחשוב כמה הקיפו אחת לאחת בכת"י ואז יגבה בשטרו שעושה זהו הפי' שכתב בפרישה ויותר נכון מפי' מ"ש בסמ"ע שהיה לו במותו זמן בא' בניסן כשכתב שטר כבר מעות שלו בידו רק לא נתברר עדיין החשבון כמה עד כ"ז אח"כ שנתברר החשבון והודה כמה חייב לו דזה דוחק בלשון ופי' ראשון פשוט ונכון ועיין מ"ש בתומים למה גובה משעבדי ומה שיש לפקפק בו דהוי דבר בלתי קצוב:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.