כופין אותו ע"כ וכותבין שטר מזמן שני דא"א מזמן ראשון דה"ל מוקדם אם לא בקנין דאפשר לומר קנין שעשה הלוה היה על כל שטרות שיכתבו עדים וא"כ לא ה"ל מוקדם ואין להקשות מה בכך דאמר לו בשעת הלואה הא מבואר לעיל דאפי' אמר כתבו ותנו לו יכול לחזור בו ואפי' בקנין כמבואר לעיל ריש סימן ל"ט ואפשר דבאמת הכפי' כאן החזיר לי מעות כנ"ל סי' ל"ט או כאן דמחזיר לו תמורתו השטר שהיה על האחר לא שייך אפושי שטרי דיכול לכופו ועיין תומים מ"ש בזה:
אורים ותומים, אורים · סימן ס׳, מ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.