מחלקה מזה דעת הט"ז להוכיח הפוסק מזונות לבנו וכלתו או בתו וחתנו איזה שנים ומתה בתו או בנו מ"מ מחויב לזון כלתו וחתנו והסכים עמו הב"ש והגאון ח"צ ועיין תומים כי בררתי כי אין להם ראיה כלל ובנדון זה איירי דלא היה בתו אבל היה בתו ונכדו אין חייב מזונ' כלל לא להחי ולא ליורש הבת דקי"ל כאומדנ' דר"ת כמ"ש בא"ע סי' נ"ג ע"ש ומ"מ טוב לפשר הואיל והורה זקן וזהו לאחר שני חזרה אבל תוך שני חזרה תקנת שום נראה דלכ"ע אין לחייבו במזונות דהיה התקנה מפני עגמת נפש והיש לך עגמת נפש גדול מזה:
אורים ותומים, אורים · סימן ס׳, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.