והכי נקטינן וכן העלו רוב מחברים דלא מצי למימר כלל קים ליה כרמב"ם וביחוד נראה במי שכתב שטח"ז כנהוג ולא כתב ביה סכום כנהוג שאם לא ירצה ליתן לו כחצי ח"ז ליתן לו סך מה רק כתב בו שמתחייב עצמו בחיוב גמור שכל מה שיהיה ביכולתו שעה א' קודם מותו שיהיה מחויב בחיוב גמור ליתן לבתו כפי ערך חלק חצי המגיע לזכר אלו יתחלק והרי זה עליו בחוב גמור ונזכר בו שהוא קיבל מבתו תמורתו וגם נעשה בשעת אירוסין ונשואין בכלל שטרי פסיקתא דהוי שטר מעליא ואין בו פקפוק ואף דהתחייב בדבר שאין קצוב דהא רוב פוסקים חלקו על הרמב"ם וגם כיון דהוא בכלל שטרי פסיקתא ואף הרמב"ם מודה דבכה"ג אף דבר שאינו קצוב מועיל ובפרט בשטר וקנין ובפרט אם נכתב דקיבל תמורתו והדברים נוטים כמ"ש בתומים באריכות דבכה"ג אף הרמב"ם מודה דמתחייב ולא אמרו אלא במתנה וכן עשינו מעשה בהסכמות חכמי דור בפראג אצל שטח"ז שהיה להמנוח המופל' כהר"ר דוד ווייזל ז"ל על הקצין ר' ליב פינטי ז"ל:
אורים ותומים, אורים · סימן ס׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.