בתורת פקדון א"כ אין לו לתפוס משל שליח דמפסיד לו והוי כתופס משלו ולא מצי לטעון מה איכפת ליה אני תופס לעצמי דבר המשועבד לי ולמה אחוס על פסידא שלך ולא על שלי זה אינו בפקדון שקבלו מידו השבה מעליא בעינן ואין כאן השבה דמפסיד מכיסו ועיין תומים שבזה יש לכוון גם דברי הרא"ש דלית ביה סתירה כלל וכן עיקר להלכה וכמש"ל בסי' קכ"ה:
אורים ותומים, אורים · סימן נ״ח, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.