וי"ח וכו' הש"ך סבירא ליה דהך וי"ח הן הדיעה הנזכר במרדכי דס"ל דלעולם לא משגיח התופס אי שליח מפסיד או לא ולכך ס"ל דאין הלכה כהך דיעות כי רוב פוסקים חולקים וגם האי וכן מי שהפקיד וכו' לא קאי להך דעה דהא שם אי לא אמר שפלוני צוה א"י לתפוס הואיל ושליח מפסיד ונכון הוא דלא כסמ"ע אבל בתומים בררתי הך דיעה הוא דעת מהר"ם דס"ל גם כן אין להפסיד לשליח רק כאן שאני הואיל ונתן לו סתם ולא הזכיר השטר ה"ל כנותנו בפירוש על השטר ואם כן הוא דאפסיד אנפשיה ולכך לא משגיחין אי מפסיד השליח אבל בעלמא לא אם לא פשע השליח אין לגרום הפסד לשליח ולכך במי שהפקיד ולא אמר שהוא בשליחות המפקיד דלא גרם באמרי פיו היזק לכ"ע אין להפסיד לשליח ועיין תומים דהעליתי מרוב פוסקים דהעיקר כהך דיעות מבלי פקפוק ואין הלכה כדיעה קמייתא:
אורים ותומים, אורים · סימן נ״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.