אורים ותומים, אורים · סימן נ״ו, כ״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שבא הלוה וכו' דעת הסמ"ע דווקא דידע הלוה וטוען ברי אבל אם לא היה במעמד השלישית ואין טוען ברי לא מהני ועיין תומים דהעליתי במשליש חפץ או משכון לית כאן ספק אף דלא ידע ממנו מכל מקום מהני השלישות ויעשה השליש כפי שלישתו רק במשליש שט"ח והלוה לא ידע אי גוף החוב נמחל בזו משמע גם כן מתשובת הרא"ש דאם השליש אמר החוב נמחל מכל מקום נמחל אף דלוה לא ידע וזה צריך קצת עיון ובפרט כשהמלוה מכחיש לשליש ע"ש. ומה שכתב שהלוה עמו לרבותא נקט ואפילו היה השלישית ראוי למסור ללוה וה"א אי איתא כדברי השליש למה לא מוסרו ללוה כיון דהיה שם במעמדו קמ"ל דלא ע"ש וסברא זו אמרינן בגמרא:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.