לא יהיה נאמן כו' עיין תומים שהארכתי ובררתי מילתא בטעמא כי העיקר כדברי רשב"א דאם ראובן השליש ביד שמעון ושמעון מסרו ללוי לטובת לוי יכול להעיד אפי' דהשלישית ביד לוי דלא גרע זכות לוי מאלו היה ביד שמעון השליש אבל להעיד לחובת לוי אינו נאמן דלוי אומר לאו כל כמיניה כיון דתו ליכא שלישית בידו כלל וגם אם נחלקו בתנאים שהיה ביניהם מעיקרא שאין ענין למסירת השלישי' בהא אמרינן כיון דלא רמיא אנפשיה לא מדכר כולי האי ודי דהוי כע"א גם אם יש ללוי מגו ג"כ נאמן דשליש מסרו בתנאי' הללו כמו דמסרו בעדים דמ"ש כיון דיש לו מגו ה"ל כמסרו בעדים ואנן סהדי ומכ"ש בטוען ברי מפי עצמו וכל הנ"ל מיירי דאין לו שום טענת ברי כלל רק מפי שליש מכל מקום לטובת לוי יכול להעיד וזה מבואר הכל שם וע"ש שהארכתי:
אורים ותומים, אורים · סימן נ״ו, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.