אורים ותומים, אורים · סימן נ״ה, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מב"ח למ"ד לעיל סי' מ"ג דמוקדם פסול לגמרי צ"ל כאן לענין אם חייב מודה דלא הוי כחספא ולא יוכל לטעון להד"ם אבל בטוען פרעתי נאמן ועיין תומים ועיין מ"ש כי נראה לדינא כמ"ש הש"ך כי החצי שלא פרע כלל גובה ממשעבדי ולא שייך ביה קנס כיון בעת כתיבת השטר ועת שחל השעבוד לא נעשה עול ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.