אלא כל שטרותיו וכו' כל לאו דוקא דאם יש לו שני שטרות אחד גדול ואחד קטן הגדול פרוע והקטן לא רק דאם אין מוציא רק שטר אחד יהיה איזה שיהיה ובאיזה אופן הוא בחזקת פרוע וע"ז סובב הלשון כל. ועיין לקמן ס"ס ס"ה סמ"ע וש"ך:
אורים ותומים, אורים · סימן נ״ד, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.