אין שומעין לו כי אם רוצה לעשות של חמשים חמשים יש ריעותא ללוה אם יפרע חמשים על ק' יפגום שטרו ויתחייב שבועה משא"כ כשיש שני שטרות בפרעו חמשים יחזיר לו שטר והשני בתקפו וכן להיפוך דיכוף לפרעו דאולי יפרע קצת ויהיה קשה בעיני הלוה לשמור שוברו משא"כ ביש לו ב' שטרות כשפורע חמשי' מחזיר לו שטרו וא"צ לשמור שובר והרמב"ם נתן טעם דאם יפרעו תוך זמן חמשים אין מחויב לקבלו עד שיפרע כל הסך הנזכר בשטר אבל אם יש לו ב' שטרות של חמשים והוא פורע לו תוך זמנו חמשים כפי שטר אחד מחויב לקבלם עיין לקמן סי' ע"ד בש"ך ס"ק י"ז ועיין לקמן סי' פ"ד מ"ש דהא יכול לכתוב פרעון ע"ג השטר וליכא פוגם:
אורים ותומים, אורים · סימן נ״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.