מתוך שנאמן לומר פרעתי היינו כת"י בלי נאמנות וכאן סתם הרמ"א ולא הגיה על המחבר משמע דסבירא ליה דנאמן לומר פרעתי ולקמן סי' ס"ט הביא שני דעות ואולי סמך אדלקמן ש"ך. ודוקא פרעתי או לאחר אני חייב נאמן אבל אינו נאמן לומר להד"ם רק לשחוק בעלמא כתבתיו ב"ח ואף שהש"ך כתב צ"ע נראה לדינא נכון כהב"ח:
אורים ותומים, אורים · סימן נ׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.