אורים ותומים, אורים · סימן ה׳, ב׳

אין דנין בע"ש ועי"ט כו' דוקא לדון אסור אבל לקבל טענתם ולפסוק הדין אחר השבת וי"ט מותר כ"כ הר"ן וסמ"ע וכ' הסמ"ע אבל מ"מ אין יכול לכוף הבע"ד לבוא לב"ד לטעון. ועיין בתומים שכתבתי דאפי' בשבת מותר לעשות כן ונראה מדברי הר"ן ופוסקי' דיכול לכוף אם הוא דבר שנתחדש היום ולא היה מאתמול ויש בו חשש פסידא אם ימתין. וכן נר' דבכה"ג מותר לקבל ולסדר טענות בשבת אבל לא באופן אחר ע"ש. וכת' הסמ"ע טעם דאין דנין בע"ש ועי"ט דמשום טרדת הכנה לשבת וי"ט ימהרו הדיינים לפסוק ואולי יטעו וכבר אמרו הוו מתוני' בדין ולכך אף דבעלי דינים מרוצים לטעון לא ידון הדיין מטעם הנ"ל. וכוונתו אם קבלוהו לדון ד"ת אבל אם קבלוהו לדון הן לדין הן לטעות פשיטא דיכולים לדון דאף אם יטעה הרי קבלוהו עליהם. וכ"כ הסמ"ע בס"ק ז' גבי לדון בלילה ע"ש. ונראה דאם התחילו לדון בחמישי ועשו הלנת דין דמותר לגמור בע"ש דתו לא שייך הוו מתוני' בדין דכיון דכבר עשו הלנה מאתמול להיום והרי הם מתונים דאל"כ לא יהיו רשאים לדון דיני נפשות בחמישי בשבת דהא צריך להלנת דין וגמר דין בע"ש ואולי מטרדת שבת יהיו נבהלים ונחפזים ואם בד"מ אמרו הוו מתונים מכ"ש בד"נ. אלא הואיל דבלא"ה ה"ל הלנה להתישב בדבר תו לא חיישינן: