אינו נאמן וכתב הרא"ש בתשובה אבל אינו נאמן לומר על השטרות שבידו שהם של אחר ויחדתי' לו דאין יחידו מעלה ומוריד ואם אמר על מעות שבידו שהוא של פלוני שהלוה לו אף דיש לו מגו דהיה נותנים לו מכל מקום לא מהני דאף דהאמת אתו כיון דהמלוה להוצאה ניתנה אין להמלוה זכות בו יותר משאר ב"ח וכפי הדין גביות חוב מלוה אבל אם אמר שהוא פקדון משל פלוני ויש לו מגו דהיה נותנים לו או שאמר שהוא עסקו של פלוני ויש לו מגו נאמן ואין לשארי ב"ו זכות בו עכ"ל סמ"ע וש"ך השיג עליו במעות פקדון דהואיל דקי"ל מותרים ישתמש בו א"כ ה"ל מלוה ואין להמפקיד זכות וה"ל כהלואה ולא נראה כן כמ"ש באריכות בסוף סי' ע"ג ע"ש מה שדקדקתי בו ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ז, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.