אורים ותומים, אורים · סימן מ״ו, ס״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מעידין בפניו וכו' דבקיום שטרות עד נעשה דיין ולכך הוי העדות בפני השלישי כמעידין בפני ב"ד אף דהוא לבדו דאלו העדים הם נחשבים לדיינים ג"כ סמ"ע וה"ה עד החתום בשטר יכול להיות דיין לקבל עדות על עד השני החתום עמו בשטר רשב"א ופי' הש"ך לא לדון בגוף המלוה רק לקבל קיום על כת"י עד השני וכן הוא להדיא בתשובה שם. וצ"ל אע"פ דהעלינו לעיל דדייני קיום צריכין להיות רחוקים מעדי שטר ואיך נימא דעד גופה יהיה דיין קיום וצ"ל דזה עדיף דשם יש לחוש דנפיק מיניה חורבא דאתא לאכשורא בעד ודיין כמש"ל באורים ותומים משא"כ כאן עין ראתה ותעידה דהוא הוא העד והוא הדין ונפק תלתא ריבעי ממון גם כן לא אמרינן כיון דאינו מעיד על כת"י של השני רק הוא דיין בעלמא שמקבל מאחרים ויש שנים עמו בצירוף:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.