אורים ותומים, אורים · סימן מ״ו, ל״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ממנו לבדו לאפוקי דעת הראב"ד דסבירא ליה דגם בזה בעינן תרי שטרות ועיין תומים מ"ש בזה בטעמו של הראב"ד ובישובו אבל לדינא קי"ל כדעת מחבר:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.