ואפילו אם ב' שטרות מקוימים הש"ך הקשה דלשיטת המחבר דסבירא ליה דחיישינן דילמא הכל זייף ולכך בעינן יוצא מתחת ידי אחר א"כ אם מקוים תו ליכא למיחש רק הך דיעה סבירא ליה דחוששין הואיל ושטר מצוי אצלו שמא למד לזייף ממנו ולכך לא מהני דמקוים אם הוא אצלו מצוי לזייף ממנו ועיין תומי' שהלצתי בעד רמ"א כי דקדק כן מלשון הרמב"ם ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ו, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.