אורים ותומים, אורים · סימן מ״ו, קי״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שכבר מתו העדים כו' ואם מתו לדיעה זו א"י לפוסלם וצ"ל הא דאמרינן לעיל בסימן ל"ד סי"ב דעד החתום בשטר ומת והעידו עליו שלקח רבית כו' לא לענין לפסול העד מיירי רק כדי שיהיה נתרע שטר דלא למגבי' בי' ולא קרעינן ליה כמו כאן והש"ך בס"ק ק"ב האריך דדעת רוב הפוסקים אפילו במותו נוכל לפסול העד דמ"ש והנכון עמו:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.