אורים ותומים, אורים · סימן מ״ו, ק״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מתחת יד עדים כו' ואם הוא תחת יד בע"ד כשר וא"צ להביא ראיה דנמסר לו מקודם רק אמרינן כאן נמצא וכאן היה מקדם דאל"כ דצריך להביא ראיה א"כ היינו הוחזק שטר בידו מקדם והיינו דינו של שטר שחתם עליו גזלן ומה הבדל יש בין גזלן לחתנו וגם נראה דאם יצא מתחת יד עד השני החתום דאינו חותנו דג"כ כשר כיון דקי"ל ע"א בשטר כשר א"כ העד הקרוב שהוציא מתחת ידו אז הוי עדותו כנחקרו בב"ד ואם כי עדות השני עדיין לא נחקרו מה בכך הוי עדות חותן כנחקרו בב"ד טרם שנעשה קרוב ועדותו כשר ולכן צ"ל מ"ש הש"ע ידי עדים לאו דוקא או מיירי בששניהם קרובים ועיין תומים שהארכתי כי כל זה כתב הב"י לדעתו בדברי הרי"ף דסבירא ליה דלא אמרינן נחקרו עדותן בב"ד אלא כשכבר יצא השטר מתחת ידו ואם כן שטר שתחת יד העד עד שנעשה חתנו עכשיו נחקרו בב"ד והרי הוא פסול אבל בררתי דאין זה פי' בדברי הרי"ף וכה"ג כשר כמו במת העד שהשטר תחת ידו דכשר לדעת הרי"ף וה"ה בנעשה קרוב ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.