או כתבתי ללות וכו' פי' אמנה דמעולם לא היה רצוני ללות רק מסרתי לך השטר לאיזה סיבה אבל האמנתיך שלא תתבעיני בו אבל כתבתי ללות וכו' פי' רצוני היה ללות ממך וע"ת כן מסרתי לך השטר אבל נמשך הענין ועד היום לא הלויתני. וכ"מ פי' כתבתי ללות וכו' נפל ממני ומצאתיו. ועיין מ"ש בתומים בזה וגם צ"ל דאיירי בשטר שאין בו קנין ע"ש אבל ביש קנין אינו יכול לטעון כתבתי ללות ולא לוה ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.