אורים ותומים, אורים · סימן מ״ג, ס׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דבלשון העולם וכו' עיין תומים מ"ש כל מחברים דלכאורה תשובה זו סותר לדין שלפני זה דשם ג"כ כתוב בשובר שמחל לו כל תביעות עד אותו יום ועיין בש"ך לחלק בין אומר עד היום הזה ובין אומר עד ה' ניסן דלא הוי בכלל ועד היום הזה הוי בכלל ואני דחיתי דבריו וחלקתי דהך בסעיף כ"ו איירי שטוען הלוה שפרעו ולכך נכתב בשובר כך ואם כן דהספק בפרעון הוי כאומר שטר א' פרע דהגדול פרוע דהממע"ה משא"כ הך בסעיף כ"ז דאין הלוה אומר דפרע רק בא לטעון מכח שטר מחילה שמחל וכל שיש ספק בלשון מחילה ידו על התחתונה כדלקמן שטר מחול לך אין לו מחול אלא קנין. ואם כתוב בו עד עכשיו דגם הספק אין בלשון שטר רק במעשה בפועל אם נכתב קודם שטר ולא נבטל השטר או נעשה אח"כ והשטר בטל וכיון דיש ספק במעשה ולא בלשון שטר הממע"ה וא"ש ודוק:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.