אורים ותומים, אורים · סימן מ״ג, נ׳

שזה מיחזי כשקרא עיין תומים מ"ש דאע"ג דבעלמא לא חיישינן הכא חיישינן דיהיו בעיני הבריות נחשבים כזוממים כי אולי בו ביום שכותבים שאינו זמן קנין וזמן הכתיבה לא היו באותו מקום העדים או הבע"ד ויהיו בעיני עולם נחזקים לשקרנים ומעידי שקר ע"ש בישוב דברי הרא"ש ובהך דינא י"א דאם מ"מ כתבו כן בדיעבד פסול דזהו מבואר בגמ' מבלי לעשותו ועיין תומים מ"ש ראיה לזו מתו' ורש"י דר"ה וכתב הסמ"ע בס"ק ל"ז והא דלא קאמר בלא"ה דפסול מחשש הנזכר בסעיף י"ב דיש לומר דאיירי דכתוב בהו דאקני או דאחרנוהו ומ"ש דכתב בי' דאקני נכון הוא ועיין מש"ל ס"ק מ"ד דיש לספק אי צריך דאקני ע"ש אבל מ"ש דכתבו ואחרנוהו עיין תומים שטענה זו טען בתשוב' מיימוני על העיטור דאם כתבו ואחרנוהו מה חשש מחזי כשקרא יש בו וע"ש מ"ש בישוב העיטור אבל לפי פי' כל המפורשים לא קאי ואם כן ליכא חשש כלל ומותר ודלא כסמ"ע: