אלא אם כן מפורש וכו' דאז לא מצי לגבו' מלוקח בחשון דהוא טוען אייתי ראי' דהיה ללוה בעת הלואה שדה זו שלקחתי כי מן זמן של שטר ליכא ראי' דהרי מאוחר הוא ואם לא כתב בי' דאקני השטר פסול אף לגבות מן נכסי' שהיה לו קודם שלוה דקנסינן גזירה שמא יגבה מנכסים שקנה אח"כ כמו במוקדם כה"ג וה"ה לדעת התו' והרא"ש אפילו מב"ח פסול לגבו' כמו במוקדם ונרא' ג"כ דאם העדי' כתבו בכוון מאוחר פסולים ג"כ כמו במוקדם כיון דלית בי' דאקני שוה מאוחר לדין מוקדם בכל אופנים ופשוט:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ג, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.