ויש חולקים עיין תומים שהארכתי דדעת זו סבירא ליה אפילו בדבר שמצוים לטעות אם כת"י יוצא ממקום אחר אינם נאמנים ואע"ג דלעיל בסי' כ"ט מבואר בלי חולק דבדבר שמצוו לטעות יכולים לחזור ולית בי' משום חוזר ומגיד התם בע"פ אבל כאן בשטר לא אתא ע"פ ומרע לשטרא וזהו דלא כש"ך המשיג על הרמ"א ובאין כת"י יוצא ממ"א והם אמרו שטעו בשנת המלך וכדומה בדברים דשכיח לטעות נאמנים במגו ואם אמרו כתבנו ליתן בניסן ולא לוה עד תשרי עיין תומים דנסתפקתי אף דלא מפסלו בכך כהנ"ל מ"מ אפשר דאינם נאמנים לפסול השטר דה"ל עולה כשטר אמנה ע"ש וכן אם אמרו אנוסי' מחמת נפשות היינו עיין תומים דתלי בשני פירושי' לקמן סי' מ"ו גבי מודע' ניתן לכתוב ואי עדים אחרים אמרו עליהם שהיו אנוסי' מ"נ וכת"י יוצא ממקום אחר ה"ל תרי ותרי ולא קרעינן ולא מגבינן בי' ועיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ג, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.